להיפטר מהקשקשים ולשלוט בהם לאורך זמן

כולנו שמחים לראות פתיתי שלג, אבל לא כשמקורם בקרקפת שלנו והם נוחתים על הכתפיים שלנו ללא הרף

50% מאיתנו סובלים מקשקשים בדרגות שונות ובתקופות שונות בחיינו.

החדשות הטובות הן שלמרות שהגורם להופעת הקשקשים אינו ידוע בודאות , זהו מצב שניתן לשלוט בו במהירות ולאורך זמן.

מהם בעצם הקשקשים?

למעשה זו התרבות מואצת של תאי עור ונשירתם, שמקורה בהפרעה מקומית בבניית העור. העור שלנו מתחדש כל הזמן, מחד תאי עור נבנים מאידך יש נשירה מתמדת של תאים אחרים מתים, תהליך הבנייה והנשירה נמצא באיזון עדין אצל רובנו, הקשקשים הם תוצאה של הפרת איזון זה, שכבות של תאים מתים מצטברות על הקרקפת והעור ונושרות.

  מה הסיבה לקשקשים?

תהליך בניית התא ונשירתו מסבירה את הפיסיולוגיה של התופעה, אך מהי הסיבה להפרעה במנגנון ולחוסר האיזון?

 מחקר מעמיק הראה שכמות עודפת של פטרייה בעור הנקראת מלאסזיה יכולה לתרום לתופעת הקשקשים. פטרייה זו קיימת באופן קבוע בעור יחד עם זאת מצא קשר הדוק בין קשקשים וכמות עודפת שלה על גבי הקרקפת. פטריית המלאסזיה הניזונה מהשומן  מאיצה את חילוף החומרים שלה ומפרישה חומצות שומן חופשיות (FFA) שעלולות לגרום לגירוי ודלקת. בנוסף, נראה כי ייצור  מוגבר של שומן (בלוטות החלב) של הקרקפת עלול גם הוא להחמיר את תופעת הקשקשים  

תופעת הקשקשים מלווה בדרך כלל בקרקפת מגורה ומתקלפת. הסיבה השכיחה ביותר לתופעות אלו היא דלקת עור סבוראית בקרקפת (סבוריאה דרמטיטיס).

מצב זה של הקרקפת שכיח בכל טווח הגילאים ומאופיין בקילופי עור לבנים או צהובים המלווים באדמומיות וגירוד בעור.

 אצל תינוקות, הופעת דרמטיטיס בקרקפת (cradle cap) בדרך כלל נעלמת לאחר 12 חודשים. אצל מבוגרים, סבוריאה דרמטיטיס בקרקפת לרוב מגיעה בגיל ההתבגרות, כאשר אצל גברים התופעה שכיחה יותר מאשר אצל נשים. אצל מבוגרים יותר, מחלות מסוימות כגון פרקינסון, מלוות בסבוראה דרמטיטיס. קשקשים יכולים להיות תופעה מביכה ולא נוחה לרוב האנשים, מאחר ובקרקפת מגורה ומתקלפת  הקשקשים נושרים על הבגדים ומשאירים את עקבותיהם.  

גורמי סיכון 

גיל 

סבוריאה דרמטיטיס /קשקשים מופיעים בעיקר ב-3 שלבים בחיים. אצל תינוקות, עד גיל שנה, גיל ההתבגרות, אצל גברים יותר מאשר נשים, בעיקר בגלל קבוצת הורמוני המין אשר גורם לעליה בייצור השומן (חלב) בגוףואצל אנשים מעל גיל 50 כתוצאה מהאטה בפעילות ייצור השומן (חלב) 

מחלה פסיכיאטרית

נמצא קשר בין דכאון לבין סבוריאה דרמטיטיס 

מחלה נוירולוגית

אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון או דמנציה יסבלו יותר מסבוריאה דרמטיטיס 

חולשה במערכת החיסונית

פטריית המלאסזיה ברמה עודפת שכיחה אצל אנשים עם מערכת חיסונית חלשה.

לדוגמא אנשים החולים באיידס,או כאלו שקיבלו תרומת איברים או עברו השתלת מח עצם, ונמצאים בטיפול תרופתי לדיכוי המערכת החיסונית, לסבול מקשקשים. 

עונות השנה וחשיפה לשמש

עונת החורף יכול להיות בעייתית עבור אנשים אשר סובלים מעור יבש, מכיוון שהקור בחוץ והחימום בבית יכולים להוביל לגירוי בקרקפת ולקילופה

אצל חלק מהאנשים, חשיפה מוגברת לשמש יוצרת קשקשים זו נקודה חשובה לידיעה, מכיוון שאנשים עם מחלות המאופניינות ברגישות לשמש כגון זאבת (לופוס), יכולים גם הם לסבול מקשקשים לאחר חשיפה לשמש. 

שימוש בתכשירים לא מתאימים

אצל אנשים הסובלים מקשקשים, בדיקת המרכיבים בשמפו, מרכך, ג'ל לשיער, צבע לשיער וכל מוצרי השיער היא הכרחית. מוצרים הנוגעים בקרקפת יכולים להיות הגורם להופעת קשקשים יכולות להיות מגוון סיבות להופעת הקשקשים, אם זו חפיפת שיער בתכיפות מוגזמת דבר אשר יכול להוביל ליובש וגירוי. או אם זה  שימוש לא מתאים במגוון מוצרי שיער, אשר יכול להוביל לייצור מוגבר של שומן מבלוטות החלב וקילוף הקרקפת 

לחץ

לחץ פסיכולוגי יכול להיות גורם משמעותי אצל אנשים עם סבוראה דרמטיטיס. 

דרכי טיפול 

טבלה 2 – דרכי טיפול בקשקשים

דרך הטיפול המתאימה

הגורמים והסימפטומים לקשקשים

שמפו אנטי פטרייתי

צמיחה עודפת של מלאסזיה

טיפול בדלקת

דלקתיות וגירוד

שמפו מיוחד ליובש בקרקפת

קרקפת יבשה

שטיפת שיער 2-3 בשבוע

קרקפת שמנונית והיגיינת השיער

הגבלת שימוש בשמפו ובמוצרי שיער, אם הדבר חוזר על עצמו בדקו את עצמכם לאלרגיות

גירוי קרקפת הנובע מחומרים כימיים

 
תכשירי קמדיס לטיפול בקשקשים – סדרת סבו לקרקפת של קמדיס, כוללת שני מוצרים :שמפו סבו וקרם לחות לקרקפת תכשירים אלו מטפלים בקשקשים , מונעים את היווצרותם ומקלים על תסמינים הנלווים לסבוריאה דרמטיטיס כגון: אדמומיות וגירוי. 

שילוב הצמחים אינדיגו ואגוז עץ הסבון יחד בשמפו ,מאפשר פעילות אנטי פטרייתית, ועיכוב בהתרבות תאים מואצת – שתי הסיבות העיקריות להופעת קשקשים.

שימוש קבוע בשני התכשירים יחד, מפחית באופן מיידי את הקשקשים ומונע את היווצרותם

תכשירי קמדיס הינם מוצרים דרמו-קוסמטיים ואינם מהווים תחליף לטיפול תרופתי